קשה להישאר אדיש למראה שלל הריחות, הטעמים והמאכלים הססגוניים שממלאים בימים אלה את המגזר הערבי. ביקור מרגש ומקרב לבבות ברהט לרגל הרמדאן
כתב וצילם אבי אובליגנהרץ
לא מעט חששות נשמעו באוטובוס הגדוש בעיתונאים ובלוגרים שעשה את דרכו מתל אביב לרהט לאור האירועים האלימים שהתרחשו בעיר הבדואית היחידה בארץ לאחרונה ודווחו בהרחבה באמצעי התקשורת. אולם החששות התפוגגו בבת אחת מהרגע שכף רגלנו דרכה בישוב הודות להכנסת האורחים הנדיבה והלבבית לה זכינו.
גורל אחד קשר בינינו לבני דודינו מאז נולדו ישמעאל ויצחק לאברהם אבינו. אלא שמאז עברו הרבה מים בירדן וההיסטוריה מלמדת שלמרות שאנו חולקים בפועל את אותה ארץ, הידע שלנו על צאצאי ישמעאל שאימצו במהלך השנים את האיסלם, מוגבל למדי. אז מה יותר נכון מאשר לערוך היכרות הלכה למעשה עם שכנינו, מסורתם ומנהגיהם בחודש הכי קדוש בשנה עבורם?
לשם כך הדרמנו כשעה בלבד ממרכז תל אביב, לרהט הממוקמת כ-12 ק"מ צפונית מבאר שבע, והוקמה ב-1972 במסגרת תוכנית ממשלתית להקמת יישובי קבע לאוכלוסייה הבדואית בנגב. נכון להיום מתגוררים בישוב הבדואי הכי גדול במדינה, כ-68 אלף איש והאבטלה בה ירדה אשתקד ל14.4%.
הרמדאן ("חום לוהט") הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית שהיא שנת ירח. הרמדאן נחשב לתקופה של כפרה על עוונות, התנקות וטהרה, התבוננות פנימית, התקרבות לאל, צניעות ואיפוק, עשיית מעשי צדקה, אחווה והזדהות עם מי שהחיים לא חייכו אליהם. כל מוסלמי שיכול לצום נדרש במשך חודש תמים והחל החל מ־3:50 ועד 19:50 להתנזר משתייה ואכילה, ואת הצום היומי מסיימים בסעודה דשנה הקרויה איפטאר. החודש כולו מסתיים בעיד אל-פיטר- חג שבירת הצום שנמשך שלושה ימים והוא אחד משני החגים העיקריים בדת המוסלמית לצד העיד אל-אדחא (חג הקורבן).
כשעתיים לפני שבירת הצום וכשקרני החמה מורידים סוף- סוף הילוך, רהט מתחילה להתעורר וקשה להיוותר אדיש לנוכח המראות והניחוחות שעולים מדוכני ובתי האוכל הרבים הפזורים ברחביה. אחרי שקיבלנו סקירה ממצה ממנכ”ל החברה הכלכלית ברהט, מחמוד אל אמור על העיר המתפתחת, המתנ”ס, התיאטרון המקומי והתיירות הפותח אפשרויות תעסוקה עבור נשים והעצמתן- אנו יוצאים לסייר בעיר.
המלך הבלתי מעורער של הרמדאן
הסיור אותו מדריכות איילת נחום, מומחית לסיורי קולינריה והמלווה המקומית שלנו, אלהאם אלכמלאת, מנהלת מרכז זכויות ידיד ברהט, ילידת רמלה, אשה משכילה ודעתנית שעונה בסבלנות אין קץ ובעברית קולחת על השאלות הרבות שמומטרות עליה, מתחיל ב "אלרוזנה", חנות מאפים מתוקים הסמוכה למתנ"ס. המראה של ה-עוואמה, מיני סופגניה מבצק שמרים שמקורה בלבנון, מטוגנת בשמן עמוק ואחרי הטיגון נטבלת בדבש או סירופ סוכר ומי ורדים- הוא לא פחות משובב נפש. עם כל הכבוד לעוומה, המלך הבלתי מעורער של הרמדאן הנו הקטאייף, האמפנדס של המגזר, כיסון ממולא בגבינת ג'יבנה, אגוזים טחונים או פיסטוקים, המטוגן אף הוא בשמן עמוק ונטבל אחר כבוד בסירופ סוכר. אי אפשר לשבור מדי ערב את הצום ללא הקטאייף שאחריו מגיעה הזלילה הגדולה אליה נגיע בהמשך.
אחרי שהסנפנו וצילמנו את המאפים מכל זווית אפשרית, צעדנו לעבר השוק המקומי ותחילה עצרנו ב"תבליני טיבה", חנות תבלינים וקליית קפה הגדושה בשלל תבלינים כמו כורכום, כמון, זפרן, בהרט ואפילו תבלין לגולש, שהזכירה לעבדכם הנאמן את שוק התבלינים באיסטנבול.
חמוץ- מתוק אצל ג'ולייט
היות והרעב הלך והציק לכוחותינו שבסך הכל צמו בין הארוחות, חזרנו לאוטובוס ונסענו לבית ג'ולייט- בית האמונה והתקווה. את פנינו קדמה במאור פנים ג'ולייט בדר, אם לשבעה ילדים ילידת עזה שנישאה בגיל 14 ולאחרונה השלימה בהצלחה את השכלתה התיכונית בהצטיינות. "לא דמיינתי שאוכל לסיים את הלימודים, לפתוח עסק ולהמשיך לטפל במשפחה. הילדים ובעלי נותנים לי את הדחיפה לכך, ואני שמחה שמתאפשר לי להציג בפני אנשים את הצד הפחות מוכר של האיסלם, הצד שלצערנו כמעט ולא נחשף בתקשורת", מסבירה בדר.
כדי להציג את הצדדים האחרים של האיסלם פתחה בדר שמשמשת גם כמדריכת תיירים בעיר, לפני כשלושה חודשים מרכז מבקרים בביתה ועורכת סדנאות לילדים ולמבוגרים כולל סדנאות בישול כמו הכנת חמוצים מעולים אותם היא אף מוכרת. לרגל הרמדאן העבירה לנו המארחת סדנה מזורזת בהכנת קטאייף. מסתבר שמדובר בעסק פשוט למדי כשאתה מקבל מבעוד מועד בלילה מוכנה ורק צריך למלא אותה כאוות נפשך ולטגן. מומלץ לאכול מיד אחרי הטיגון ולא לספור קלוריות…
בית האמונה והתקווה של ג'ולייט. 053-2319703
עושר מהמם של מאכלים
מחוגי השעון הלכו והתקרבו אל שעת השין הלא היא שעת האיפטר ואנחנו נשלחנו לעשות את "האיפטר פארטי", הארוחה לשבירת הצום בביתם רחב הידיים של סבריה וסלאח אבו ג'עפר. כדי לסייע במימון לימודי הרפואה היקרים של בנה, החלה סבריה (50) לארח קבוצות בביתה לפני שלוש שנים לארוחות ובמקביל פתחה קייטרינג ושירות מכירת אוכל לבתים. לאחר שהדרישה גברה היא החלה גם לארח בביתה. ארוחה ממוצעת עולה 150 שקל לאדם ומוטב שתבואו רעבים.
כמות המאכלים שהמתינה לנו על השולחנות בחצר הבית, יכלה בשקט להשביע רעבונו של גדוד חיילי חי"ר שתוזזו במשך יום שלם. הריחות והצבעים שלא לדבר על העושר של המאכלים פשוט הימם אותנו. אז מה היה לנו אצל הבשלנית בחסד שזכתה לשבחים מקיר אל קיר מחבורה לא קלה לעיכול של פודיס גרגרנים וביקורתיים? מקלובה צמחונית/ טבעונית, מקלובה עוף, עוף על האש, שלל סלטים, במיה, תפוח אדמה ממולא, מרק פריקי, פריקי עם כבד עוף, מלוחייה, כרוב ממולא באורז, אבטיח שנצלה על האש מתובל בשמיר ועוד ועוד.
זעפרן טעים להתארח (סבריה אבו ג'אפר): 050-5223111, 050-8940498.
קשה היה לעזוב את חצר בית משפחת אבו ג'אפר, אבל העבודה מחייבת וחיכתה לנו נאג'ח אבו לטייף שההפעם הופקדה על הכנת הקינוחים של האיפטר. יחד עם חברותיה חוסנייה אבן ברי האלה אבו סיאם, הכינה בעלת הבית החביבה שורה של קינוחים שכללו עוגת גבינה, כנאפה, עוואמה ומעמולים, ולימדו אותנו להכין מעין כנאפה כהה על בסיס בורגול. מה נגיד ומה נאמר סיום הכי מתוק לסיור מרתק, מקרב לבבות וכזה שמותיר בטח טעם של עוד. נאג'ח אבו לטייף 054-2510150
הרמדאן מסתיים ביום שבת הקרוב. ברהט יתקיימו סיורים ביום חמישי 7.6 ובשבת 9.6. לפרטים נוספים והרשמה: www.ramadan-nights.co.il, או בעמוד הפייסבוק “קסם המדבר”, וגם ב:bedo.tourism@gmail.com.
