"ואז הגיעה טלי" היא קומדיה- דרמה נוגעת ללב שבוחנת לעומק את ההורות והמשפחה בעידן המודרני, מעוררת מחשבה ולא כדאי להחמיצה
אבי אובליגנהרץ
אומרים שהיקום לעולם לא נותן לך יותר ממה שאתה יכול להתמודד, אבל אתה לא צריך להתאמץ לסרוק את החדשות כדי למצוא טונות של הוכחות שמוכיחות את ההפך. קל מאוד לכרוע תחת הנטל שהעולם הנהדר- תובעני שלנו מעמיס עלינו, ורק הולך וגדל ככל שהשנים חולפות. הדחף לצעוק, לברוח, או אם אפשר – לקבל מטפלת לילה לתינוק חינם אשר פותרת את כל הבעיות שלנו בזמן שאנחנו ישנים, מובן מאליו.
"ואז הגיעה טלי" הוא סרט על אם שזה עתה ילדה את ילדה השלישי, ההולכת ונשחקת תחת העול שנופל עליה, וכמעט ולא מקבלת כל עזרה מדרו בעלה (רון ליוינגסטון "יומן האקסיות"), המרבה להיעדר מהבית לרגל עבודתו. בצוק האיתים היא נכנעת ומקבלת את הצעתו הנדיבה של קרייג (מרק דופאלס "כוננות עם שחר"), אחיה העשיר והדואג לשכור עבורה אומנת לילה. שרליז ת'רון ("מונסטר") משחקת את מרלו שחייה הפכו למונטאז' בלתי נגמר של ניהול ציפיותיהם של אחרים, ואילו מקנזי דיוויס ("קוד שרוף" ו"בלייד ראנר 2049") מגלמת את טאלי, הצעירה האנרגטית והנונקונפורמיסטית שמגיעה לביתה בלילות, אופה קאפקייקים שיעוררו את קנאתן של האמהות האחרות בבית הספר, מנקה ומסדרת את הבית המוזנח, ומחזירה לאם הנואשת את התקווה, האופטימיות ושמחת החיים שאבדו לה מאז האמהות הפכה לכל עולמה.
שיתוף הפעולה השלישי של הבמאי ג'ייסון רייטמן והתסריטאית דיאבלו קודי, עומד היטב ברף הציפיות שיצרו אחרי הקומדיות המצליחות והמוערכות "ג'ונו" ו"תקועה". "ואז הגיעה טאלי" הוא בחינה מתמדת של ההורות המודרנית. מדובר בסרט נוגע ללב, ומשעשע ללא הרף, שמעז להוציא את האמת על מוסד המשפחה לאור: מאבק מתמשך עתיר מהמורות ותסכולים, אם כי מתגמל להפליא.
החיבור בין שתי הנשים הכל כך שונות, הופך מהר מאוד לחברות יפה ותלות אדירה של מארלו בטאלי, אולם מהר מאוד הוא מקבל תפנית כשהאומנת מפצירה במעסיקתה לצאת ביחד לבילוי פרוע בשכונת נעוריה מבלי ליידע את דרו שישן שנת ישרים, על כך.
משחקה הכובש והמופלא של ת'רון מעורר געגוע עז לתחילת הקריירה של השחקנית, והבימוי הקצבי של רייטמן תוך כדי יכולת מדהימה לשלב היטב בין סצנות שנונות ומצחיקות לסצנות מרגשות ומעוררות מחשבה בהתנהלות התא המשפחתי, הופכת את "ואז הגיעה טלי" לסרט שלא כדאי להחמיץ.
