"טעימה מהחיים" אינה רק קומדיה ייחודית השופכת אור על הסצנה הקולינארית העכשווית באיטליה, אלא נותנת ביטוי למערכת יחסים המתפתחת בין שני הפכים מוחלטים ובעלי תשוקה עזה לבישול
אבי אובליגנהרץ
"העולם זקוק יותר לספגטי ברוטב עגבניות מושלם מאשר לדג ברנזינו (לברק) בשוקולד", מביע ארתורו באוזני בן טיפוחיו גווידו, את מורת רוחו מהמהפך שהתחולל בעולם הקולינאריה, אמירה המהווה ציר עלילה מרכזי ב"טעימה מהחיים".
הקומדיה החביבה של הבמאי פרנצ'סקו פלאסקי, טומנת בחובה ביקורת נוקבת על תופעת השפים אינסטנט שהצמיח ז'אנר הריאליטי, וההתמכרות למנות יומרניות שנראות נפלא באינסטגרם אך לא בהכרח מספקות את הסחורה.
ארתורו (ויניצ'יו מרצ'יוני), שף כשרוני ובעל הערכה עצומה למטבח האיטלקי המסורתי ונטול היומרה, לא מוצא את עצמו בסצנת המסעדות החדשה. כחלק מעונש המאסר שריצה בשל אופיו הסוער, הוא נשלח לרצות עבודות שירות כמדריך לבישול במוסד לצעירים על הרצף האוטיסטי. אחד החניכים, גווידו (לואיג'י פדלה), ניחן בתשוקה אדירה לבישול ויכולת מושלמת לפצח תבלינים ומרכיבים בכל מנה.
האהבה העצומה של השניים למטבח, הישירות שלהם, העקשנות והעמידה על עקרונותיהם, מקרבת ביניהם וגורמת להם להיפתח בהדרגה זה לזה. גווידו שחולם להיות שף מצליח ולהקים משפחה, מרגיש מספיק בטוח להירשם לתחרות השף הצעיר של טוסקנה, ורושם את המנטור הנערץ שלו כמדריך מבלי ליידע את האחרון.
בלית ברירה יוצא ארתורו שבינתיים קיבל הצעה להיות שותף ולשמש כשף של מסעדה יוקרתית חדשה, עם חניכו למסע הארוך צפונה. ההרפתקאות והחוויות שעובר הצמד בדרך ובמהלך התחרות על רקע נופיה המרהיבים של טוסקנה, מביאים אותם וגם את הצופים למסקנה כי ניתן לגשר על פערים עצומים כשיש מטרה משותפת והערכה הדדית.
בדומה לתפיסה הקולינארית של גיבורו, "טעימה מהחיים" הוא סרט לא יומרני בעל מתכון מסורתי פשוט וטעים. אומנם לכאורה זהו סרט על אוכל ואהבה בלתי נדלה לבישול, אבל בסופו של דבר המוטיב העיקרי כאן הידידות הבלתי אפשרית לכאורה המתפתחת בין גיבוריו והשינויים שנגרמים להם, ועל כך שיש להתייחס לכל אדם באשר הוא כשווה ונורמלי גם אם החברה מנסה לתייג אותו כחריג וכמי שיש לרחם עליו, כדי להוציא ממנו את המיטב.
