"אוכל. אנשים. בית", הוא נושא פסטיבל האוכל הכפרי המציע חגיגה קולינרית- אתנית עשירה בבתים, מסעדות, בתי קפה ועוד, בין התאריכים 27 באפריל עד 20 במאי במרחב המרהיב של מטה יהודה

אבי אובליגנהרץ

צילום: סטודיו אלדד מאסטרו     @eldadstudio

שמונה עשרה הוא הגיל בו הופכים מנערים לבוגרים, יוצאים לעצמאות ומקבלים אחריות. פסטיבל האוכל הכפרי החוגג השנה 18 אביבים, לא רק שעבר בהצלחה את הילדות והנעורים, אלא הפך לעוגן כלכלי חשוב עבור עשרות בשלניות ביתיות המציעות מנות מסורתיות משלל עדות, מסעדות, בתי קפה, מאפיות, מחלבות, יקבים, מבשלות בירה ואומנים ממטה יהודה.

רבבות מבקרים צפויים לפקוד את המקבילה הישראלית לטוסקנה האיטלקית, במהלך החגיגה הגסטרונומית שתתקיים בין התאריכים 27 באפריל עד 20 במאי (4 סופי שבוע ובחג השבועות).

השנה יעמוד הפסטיבל שעורכת המועצה אזורית מטה יהודה ומחלקת התיירות, בסימן "אוכל. אנשים. בית". כלומר, אורחיו יוכלו לבקר אצל אנשים ובתים שונים מאוד האחד מן השני, כשלכל אחד הייחוד שלו, אבל לכולם אותה תשוקה – לאוכל טוב ולאירוח, וליהנות במקביל מנופים כפריים מרהיבים ושלל מסלולי טיול מרהיבים, מנזרים וכנסיות.

בכל אחד מימי השישי בפסטיבל יצאו "סיורים בין הסירים" – טיולים קולינריים מודרכים שיתנו למשתתפים הזדמנות ליהנות מטעימות מהנות של הקולינריה במטה יהודה – בישול ביתי, מבשלת בירה או יקב, מעשני בשרים, אופים ואופות ושפים המשלבים השראות וידע מרחבי העולם בבישול מקומי עונתי. מחיר-130 שקל לאדם, כולל הסעה, הדרכה וטעימות. בהרשמה מראש.

המעוניינים מוזמנים לבקר אצל רחל ואברהם קולברג, זוג חרדים המעבירים תרגולי יוגה בסטודיו מדהים מול הנוף, ולאחר התרגול ליהנות מארוחה הודית צמחונית, להגיע לקבלת שבת אצל איליה וסיגל מגנס, בביתם המורכב מקונטיינרים, אורן שמואלי יציע לחמי בוטיק מופלאים הישר מהמאפייה שלו הנמצאת בחצר הבית, יעל ואבי רוזנבוים יגישו שלל בשרים בסגנון ארגנטינאי בחצר ביתם, השוקוליטרית גליה לוי תציע טעימות שוקולד איכותי בחצר הייחודית של אביה – אמן הברזל והפסל ניסים לוי, שונטל שרביט דרמון תגיש במרפסת ארוחת טאג'ין מפוארת באותו אופן בו מגישים במשפחתה כבר דורות רבים, מוסא ויסמין ישתפו בסיפור חייהם המופלא לצד אוכל מופלא לא פחות, ועוד המון.

גם הבשלניות הוותיקות עוד מהוות חלק בתי נפרד מהפסטיבל. אסנת ולילי עזיז יגישו בביתן קובה ומנות מפתות מהמטבח הכורדי, עליה גבאי וזוהרה בן חמו יציעו מנפלאות המטבח המרוקאי רינה לוי תביא לשולחן את המטבח הערבי ועוד.

במהלך ימי הפסטיבל יתקיימו גם שלל אירועים. קבלת שבת מוזיקלית בבית הקונטיינרים, רביעיית smart jazz בבית ילין, רביעיית כלי קשת של צעירי הפילהרמונית ביקב הדר, יוסי וחברים מבשלים, וערב של יין שירה ואוכל בכרם ברק, ערב טברנה ב"יווניה שלי", קבלת שבת בהשראת מגילת רות אצל גילה בשארי, סוף שבוע של אוכל קנייתי ואומנות מקומית בסטודיו אומנות בנעליים, תערוכה של האמן אריק טלאור ביקב קדמא, חגיגת גבינות, יין ומוזיקה במחלבת עיזה פזיזה, שוק אמני האוכל של סלואו פוד ירושלים יתארח בעין ראפה ומפגש מסקרן בין טוחן לאופה בקפה חממת הסחלבים.

גם לחובבי היין לא יחסרו אירועים. היקבים SPHERA, שורק ולה טרה פרומסה ישיקו יינות חדשים במהלך הפסטיבל, יקב שורק גם יקיים בפעם ה-10 את יריד יקבי הבית עם עשרות יקבים שיציגו סדרות קטנות ומוגבלות, ומסעדת מאג'דה תקיים שני ערבי גורמה של 5 מנות ו-5 יינות בשיתוף עם ייננים מקומיים: ניר שחם מיקב שורק וזאב דוניה מיקב סוסון ים.

לקראת הפסטיבל ערכנו סיור מקדים בחמישה בתים ובתי עסק שישתתפו בו, ומהווים מדגם מיצג של שפע האוכל, הטעמים, האווירה והתרבות שהתקבצו בחבל ארץ ייחודי ופורה המשתרע על כ-520 אלף דונם בין השפלה במערב לירושלים במזרח

אירוח ומוסיקה בבית הקונטיינרים

"מאחר ואנחנו שני משוגעים היה ברור לנו שנתגורר בבית יוצא דופן. היות וגם התקציב היה מצומצם, הפתרון האופטימלי מבחינתנו היה בית ממכולות. יצאתי מנקודת הנחה שעלות הבנייה תהיה תהיה זולה בשליש. לשמחתי טעיתי והעלות בפועל נמוכה בחצי מהבנייה הסטנדרטית", מספר איליה מגנס שיחד עם רעייתו סיגל גבע- מגנס ושלושת ילדיהם מתגוררים במושב לוזית, בבית רחב ידיים הצופה אל עמק האלה, ונבנה מקונטיינרים שהובאו מנמל אשדוד.

הבית שיושב על מגרש בן חצי דונם שתוכנן בעזרת אדריכלית, משתרע על שתי קומות מארבע מכולות שהונחו הפוך כך שהתחתית הפכה לתקרה, ובנוי על מרתף בטון המשמש כיום לחוגי אנימציה, ציור ומוזיקה. המבנה שתוכנן בעזרת אדריכלית, משתרע על שתי קומות מארבע מכולות שהונחו הפוך כך שהתחתית הפכה לתקרה, ובנוי על מרתף בטון המשמש כיום לחוגי אנימציה, ציור ומוזיקה. העץ שהורד מהמכולות, שימש בין השאר לבניית המטבח, המדרגות והמעקה שלהן, ספסלים והמרפסת המדהימה. את ההשראה קיבל אגב מגנס מהקונטיינרים הגודשים את הנמל בסמוך לבית הוריו בניו יורק.

דגש רב הושם על פתרון יצירתי לבעיות שונות כגון היפוך וחיבור המכולות, איטום ובידוד, שימוש בזויות השמש, הצללה, איטום ומחזור המים והאשפה. כל עיצוב הפנים, בנית המטבח והריהוט, הינם עבודת יד או שיפוץ ומיחזור, והרבה מהחפצים סיגל מביאה מטיוליה ברחבי העולם.

לבני הזוג יש סיפור חיים מרתק ומפאת קוצר היריעה נספר רק שהכירו באמצעות העיתונאי ומדריך הטיולים צור שיזף, וכיום הם נוהגים לארח במשכנם בתיאום מראש, יחידים וקבוצות של עד 50 אנשים. בביקור ניתן לשלב ארוחה עשירה, טעימה ובריאה אותה מכינה סיגל על בסיס קטניות, עשבי תיבול וירקות טריים (או בהתאם לבקשת הקבוצה, כולל בשרים), האורחים יכולים ליהנות משלל סלטים, מרקים (בהתאם לעונות השנה), קישים, מאפים טריים, עוגות, תה בחליטת צמחים ועוד, סיור בבית והאזנה לסיפורם הייחודי של בעליו ומופע המוסיקלי של איליה שמנגן על בוזוקי, סיטאר, בגלמה, בנג'ו, חלילים, מקלות גשם ושורה ארוכה של כלי הקשה ומיתר מכל העולם.

בימי שישי ה-27.4 וה-11.5 תתקיים במקום קבלת שבת מוזיקלית בניצוחם של איליה ונירי דמסקי ואשר כוללת ארוחה צמחונית נדיבה. בהזמנה מראש בלבד. מותנה במינימום משתתפים.

בית הקונטיינרים, האשל 650 לוזית, 052-8895906/ 052-6943332

 

מבשלת שריגים

'אירית אדמונית', 'הודית מכוערת' ו'כהה מרושעת' נשמעות אומנם כמו שמות קוד מפנקסם הסודי של דון ז'ואן או המאדם היידי פלייס, אבל תופתעו לדעת כי בסך הכל מדובר בשלושה מתוך שבעת הבירות שמייצרת מבשלת שריגים.

מבשלת הבוטיק מהישוב שריגים- לי-און הממוקמת בסמיכות לתל עזקה בו התגלו כדי בירה מלפני 2700 שנה, הוקמה על ידי אוהד איילון ועופר רונן, שני מהנדסים בתעשיית ההייטק שמאסו בקריירה המצליחה שלהם ולפני שבע שנים החליטו למסד את תחביב בישול הבירה שלהם.

"היה לי סטארטאפ בהיטק ובמקום זה הלכנו על סטארטאפ בבירה. זה בדיוק אותו דבר רק שבמקום מולכים למחצה, אתה מתעסק עם בירה. חשבתי שעבדתי 30 שנה בהייטק קשה ועכשיו אני יכול להעיד שאוהד ואני עובדים הרבה יותר קשה", מתוודה רונן. "אבל זה כיף כי מה שאנחנו מוכרים פה זה בכלל לא בירה אלא חוויה איכותית. מרכז המבקרים לא משמש רק לשיווק הבירה שלנו אלא לפתח תרבות בירה. אנשים באים אלינו בסופי שבוע ללגום בירה בחברותא ואוכלים לצדה נשנושים ממש כמו בירגארדן באירופה, תוך שהם מעשירים את הידע שלהם בתחום".

במהלך שהותו הארוכה בעמק הסיליקון התאהב רונן ב-"פיט'ס וויקד אייל ,(Pete's Wicked Ale) בירת בוטיק מלאה בכשות, כהה, מרירה ופירותית. הבירה הראשונה שבישל בתום קורס בישול ביתי היתה "עופר'ס וויקד אייל" שזכתה ב-2010 במקום הראשון בתחרות לונגשוט לבשלנים חובבים של מותג סמואל אדמס בקטגוריית בירה כהה. והזכייה דרבנה אותי לייצר בירות נוספות". במקביל, נדלק איילון במהלך ביקוריו בגרמניה על "וייסביר"– בירת חיטה, והחליט להקים מבשלה קטנה בחצר ביתו. ב-2009 הוא התמודד בתחרות לונגשוט וזכה במקום הראשון בקטגוריית חיטה.

מפגש מקרי עם רונן במסגרת פורום בירה כפרית מטה יהודה, שכלל 15 מבשלים מהאזור, הביא את שני המהנדסים חובבי הבירה לאיחוד כוחות תחת מבשלת שריגים המייצרת שתי סדרות: "עמק האלה" ו"רונן". סדרת עמק האלה עליה מופקד איילון, כוללת בירות בסגנונות אירופאים קלאסיים: חיטה בווארית (5.1%), בלונד אנגלית מאלטית (5.2%), אירית אדמונית (5.6%) וטריפל בלגית (9.2%) . בסדרת רונן עליה מנצח עופר, ניכרת ההשפעה של בירות הבוטיק האמריקאיות שעשירות בטעמים וארומות. מלבד "הכהה המרושעת" (6.2%), הגלגול הנוכחי של 'עופר'ס וויקד אייל', כוללת הסדרה את החיטה המחוצפת- חיטה כהה ומתובלת (6.1%), וההודית המכוערת (6.5%)-IPA מרירה מאוד ויבשה. מדוע בירה מכוערת? בשל הניגוד הבולט בין הניחוח הפירותי המתקתק לבין טעמה המריר בלגימה הראשונה. מלבד במרכז המבקרים ניתן למצוא את הבירות של המבשלה בקרוב ל-250 נקודות מכירה ברחבי הארץ, מסעדות ופאבים נבחרים.

לאורך כל השנה וכמובן בתקופת הפסטיבל, ניתן לבקר במקום בתיאום מראש (קבוצות של 10 איש ומעלה ימים א'-ה') במסגרת סיור היוצא ממרכז המבקרים,עובר דרך המבשלה ומתקני ייצור הבירה וחוזר לדלפק הטעימות, ואשר כולל: הסבר על הרקע של הבעלים והמבשלה, היכרות עם הבירה, חמרי הגלם והסוגים השונים, הסבר על הייצור וטעימות החל מיום חמישי בערב ובסוף השבוע לא מתקיימים סיורים ומרכז המבקרים הופך לבירגארדן, פאב לכל דבר המציע טעימות בירה לצד נשנושים כמו נקניקיות עגל/עוף בלחמניה עם כרוב כבוש, פרעצל חם עם לאבנה, מטוגנים שבאים טוב ליד הבירה, ועוד.

מבשלת שריגים, מרכז מסחרי שריגים- לי און, פרטים ותאום סיור: 073-2725313

 

שוניניס

כששף טל שרביט היה חוזר לביתו בלוד מבית הספר, הוא נהג לשאול את סבתו מה יש לאכול היום. הסבתא נהגה להשיב בחיוך רחב "שוניניס", שונות, שאריות בספניולית.

במשך חמש שנים הפעילו שרביט ורעייתו שרה בת מושב עגור את "שוניניס – אוכל מחוץ לקופסא", קייטרינג חלבי ובשרי כשר, הנותן מענה לכל סוגי האירועים, החל מאירועי קונספט מרהיבים ועד למגשי אירוח מושקעים ואסתטיים, הכוללים: פינגר פוד, מגוון גבינות, ממרחים, ריבות ולחמים ביתיים, שקשוקות, עלי גפן, מבחר סלטים טריים, פסטות, רוסטביף דלעת וגם אירועי על האש. לאחרונה פתחו בני הזוג במרכז המסחרי בשריגים, בר וגריל לאוכל רחוב, ביטוי שאגב אינו אהוב עליהם כי מדובר יותר באוכל ביתי מושקע "המדבר בשפה ומשולב במרחב הכפרי המקומי עם ניחוח כורדי מקומי", מסבירה שרה.

התפריט הכשר מתבסס על מאכלים עליהם גדל השף שהוריו עלו ארצה מתורכיה ומרוקו, ומשלב בתוכו מנות פופולריות בקרב תושבי חבל עדולם. ניתן ליהנות בין השאר ממרק קובה עשיר, סלטים, עלי גפן, המבורגר הנטחן במקום מ-3 סוגי נתחים, עראיס (פיתה ממולאת בתערובת קבב טלה, צלויה על הגריל ומוגשת על מצע טחינה, סלט עגבניות וחריף ולימונים), כריך עוף, כנפיים בצ'ילי ואננס, פרנה אנטריקוט ומנת הדגל "מסבחשווה", שילוב ייחודי של מילוי קובה עם טחינה וגרגרי חומוס (מסבחה).

"במשך היום אין לנו מלצרים. אנשים מזמינים את האוכל, מחכים, מקבלים את האוכל ומתיישבים בחלק הקדמי או שלוקחים אותו לדרכם. זה מאוד מוזיל את העלויות ואת המחירים בהתאם. בערבים אנו עובדים יותר כמו מסעדה או בר כולל בירות של השכנים ממבשלת שריגים, מקרינים משחקי כדורגל על המסך הגדול וכדומה".

הכל טרי ונעשה במקום, ואם חשקה נפשכם במשהו מתוק הנכם מוזמנים להתענג על קינוחים אישיים בצנצנות בטעמים כמו שוקולד, חלבה ומנגו, או במלבי תורכי היישר ממחוזות ילדותו של טל.

שוניניס: א'-ה' 12-22 , ו' 9-14 (פתוח למכירת אוכל מוכן בלבד), מרכז מסחרי שריגים לי-און 050-7559073 / 054-5590211

הגלריה של סבא ו-  Caja Chocolaterie

"מה שמושך אותי זאת הצורה של הגרוטאה, ואז הדמיון שלי מתחיל לעבוד. כשאני רואה למשל ברז, אני רואה בעיני רוחי ציפור ומוסיף בהתאם זנב ומקור, ומרגל של שולחן אני יכול לעשות ברבור. חומר הגלם שלי נמצא בכל פינה ובחינם. האשפה של האחד הוא האוצר שלי", אומר ניסים לוי ומוסיף שהוא שאב הנאה רבה מהפידבקים שהוא מקבל מהסיפוק הרב שמקנה לו העיסוק ביצירה.

 

לא בכדי הוא בחר בשם "הגלריה של סבא" לתיאור האוסף האדיר של פסלים סביבתיים עשויים מגרוטאות, הממלא את חצרו רחבת הידיים בביתו שבמושב צפרירים. קשה להאמין שלוי האוטודידקט, התחיל רק בגיל 60 לממש את כישוריו האומנותיים למראה שלל בעלי החיים וכלי רכב מיניאטורים, כלי נגינה, כלים חקלאיים ואפילו מודל מינאטורי של מגדל פיזה, הגודשים את המקום. לכל עבודה יש שם וסיפור משלה, ולוי מגלה שאינו צובע ומלטש את עבודותיו כדי שניתן יהיה לזהות את חומרי הגלם.

הוריו של ניסים נולדו באיסטנבול ומשם עברו לאורמיה (ארם) בכורדיסטן. את המורשת המשפחתית הוא שימר באמצעות דגם מיניאטורי של העיר הכורדית המוצב בחצר, ובחדר הפתוח לקהל ומכיל תצוגה נאה של הבגדים, הרהיטים, הכלים וכדומה מילדותו לטובת הדורות הבאים. בנוסף, ניתן לצפות בסרטון המספר את עליית המשפחה.

התפוח לא נופל כידוע רחוק מהעץ והראיה לכך היא בתו של ניסים, השוקולייטרית גליה לוי. בדומה לאביה אם כי בגיל צעיר בהרבה, החליטה גליה לחשב מסלול מחדש, עשתה קורס שוקולטיירים אצל אסטלה השופטת הקשוחה של "בייקאוף", וכיום היא מפליאה ללהטט בשוקולד ב"קאג'ה שוקלטרי", הממלכה שלה במתחם בית הוריה.

"שוקולד הוא תחום קולניארי אבל מאוד אסתטי. גיליתי בגיל 50 שגם אני אוהבת אומנות כמו אבא שלי ובישול כמו אמא שלי, והעיסוק בשוקולד הנו החיבור המושלם. עזבתי את הבית בגיל 16 ובדיעבד השוקולד החזיר אותי הביתה לפני כשנה", מחייכת לוי.

לוי שמאוד אוהבת לשלב טעמים כמו ג'ינג'ר ושומשום במעשה ידיה, מציעה סדנאות שוקולד לילדים מגיל 4 ומעלה, מבוגרים, יחידים, זוגות וקבוצות של עד 60 איש, בליווי הסברים הדגמות, טעימות והיכרות עם מגוון שיטות להכנת שוקולד. הסדנה כוללת: הכנת פראלינים, "סוכריות על מקל" משוקולד, ועיטורן בהדפסים מיוחדים ומגוון תוספות קישוט, עבודה עם מרציפן, התנסות בהכנת טראפלס בשיטה מסורתית של זילוף גנאש וטבילה בשוקולד וכדומה. סדנת הטעימות כוללת היכרות עם תבלינים וטעמים אקזוטים בשוקולד כמו: הל, לימון, טונקה, סחלב. הדגמה של הכנת פראלינים וייצור שוקולד. בנוסף, משווקת לוי מטבעות שוקולד, פראלינים, פטיפורים, גנאשים ועוד, בהזמנה וללא חומרים משמרים, וחלק מהמוצרים משווקים במסעדת חוות צוק וביקבים ספרה ועג'ור.

ניתן לשלב את שתי המקומות הייחודיים כולל הרצאה של ניסים וסדנה של גליה. פתוח כל השנה לקבוצות בתאום מראש. ימי שישי, פעמיים ביום:10.00 סיור עצמאי בחצר הפסלים, בגלריה ובחדר מורשת, ומפגש טעימות שוקולד ב 11.00-. סיור שני ב 13.00- וטעימות שוקולד ב 14.00-.

הגלריה של סבא ו-  , Caja Chocolaterie צפרירים מס’ 5 , גליה 052-3404536-

גילה בשארי – שירה ואוכל תימני

גילה בשארי נולדה בנתניה למשפחה מוסיקלית, ואת שירת הנשים של יהדות תימן וגם את שירת הגברים למדה מאביה כשהצטרפה לעיתים קרובות ללהקת החתונות של אביה. היא זכתה במקום הראשון בתכנית הרדיו "תשואות ראשונות" (ה'כוכב נולד' של סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, א.א), הופיעה בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר 'תפילה' של האחים יאיר ובצלאל אלוני, וזכתה להכרה בינלאומית הודות ליצירה "לקול הזכרונות" שכתב במיוחד עבורה המלחין מארק קופיטמן שהתלהב משירתה ועימה הופיעה בלוויית התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוח גארי ברתיני.

מזה כ-12 שנה היא מקדמת את המורשת התימנית באמצעות אירוח קבוצות לארוחת צהריים או קבלת שבת תימנית, בביתה במושב ישעי, תוך שהיא מספרת על הפולקלור והשירה התימנים, ושרה את השירים הבולטים של העדה בלוויית בעלה אלי המתופף על קופסת פח. "האוכל אצלי אינו המטרה אלא האמצעי לחשוף את המורשת והופולקלור התימניים בפני אנשים שלא כל כך מכירים. ישנן קבוצות שמגיעות מחו"ל ועבורן זה משהו אקזוטי, מיוחד, ויש קבוצות שמגיעות כדי לזכור את ההווי של ילדותן. לא מעט אנשים פורצים בבכי ואומרים שאני ממש מזכירה להם את האמא, את הסבתא ואת האבא שלהם", מציינת בשארי הרואה שליחות גדולה ביעוד שלקחה על עצמה: הנחלת מורשת יהדות תימן לדורות הבאים.

 

"זאת שירה כל כך נפלאה שחבל לוותר עליה. אני מרגישה שליחות וצורך להעביר את השירה התימנית הלאה בתקווה שיהיו מי שימשיכו את זה אחרי. בזמנו אבא שלי היה יורד על המוסיקה לה אני מקשיבה ברדיו ואומר שהוא לא מבין מה אני מוצאת בכל שירי הרוק והפופ. 'מה זה המילים האלה: אוהבת אותו, חולה עליו ומתה עליו? תראי את השירים התימניים כמה שהטקסטים שלהם נפלאים, כמה עומק יש בהם ומי בכלל מסוגל לכתוב כל כך יפה כמו רבי שלום שבזי'. לימים כשהבשלתי יותר הבנתי אותו ולקחתי על עצמי לתת ביטוי לשירים המדהימים עליהם גדלתי ושאנשים האזינו להם בשקיקה כששמעו אותנו שרים בשבתות".

אחת לחודש מארחים גילה ואלי במבנה שבעבר שימש כרפת שלהם ועמד שנים כאבן שאין לה הופכין, קבוצות ומופתעים בכל פעם לגלות עד כמה הקהל צמא למפגשים מהסוג הזה.האירוח מתחיל בכיבוד קל עם שתייה חמה, ממשיך במופע של זמירות, פיוטים ושירי ירושלים וארץ ישראל, בהתאם לפרשת השבוע ולחגי ישראל, ומסתיים בארוחה תימנית בשרית חמה. במהלך המופע שכיח לראות את הקהל, שר, נהנה, קם ויוצר מעגלי ריקוד תימניים, ולבסוף מודה בחום למארחים. במהלך הפסטיבל יערכו הבשארים קבלת שבת בהשראת "מגילת רות", ביום שישי 11.5 בשעות  11:00-13:00. יש להזמין מקומות מראש.

 גילה בשארי, ישעי,  052-3226001 / 02-9914321